חול וקודש בקו וצבע

מסע איורים לאורכן ולרוחבן של תל אביב-יפו וירושלים

העיר ירושלים היא סמל מובהק לקשר הדתי העמוק של העם היהודי לארץ ישראל זה 3,000 שנה, ויחד עם העיר תל אביב הן סמל גם לחזון הציוני ולהתחדשות העם זה  היהודי בארצו. המודרנה של תל אביב מזה בשילוב ההיסטוריה בת 3,000 השנה של יפו מזה והשמרנות הנוקשה של ירושלים מול המדע והחדשנות הרוחשים בה הופכים את ההתבוננות בהן למסע אורבני מרתק ביותר. את המסע הזה החלטתי לבצע באמצעות הציור:  יצאתי לכ-40 סיורים רגליים אשר מטרתם הייתה לקלוט ולרשום ממבט ישיר ובלתי אמצעי את חוויית רחובות תל אביב וירושלים, על הבניינים והאנשים שבהם.

הספר המוגש לכם כאן כולל למעלה מ־100 ציורים שצוירו באמצעות טכניקת ציור  על מסך טלפון חכם, אשר בלעדיה לא ניתן היה להשלים פרויקט מקיף מעין זה. אני מקווה שהצלחתי לשתף את הקוראים בחוויה הרגשית והוויזואלית העמוקה שחשתי בעת הסיורים.

ספר זה הוא שיתוף פעולה ייחודי בין מרכז הבאוהאוס תל אביב לבין מיכאל זלטקין, הכותב והמאייר של הספר

עטיפה של הספר חול וקודש בקו וצבע
הספר של מיכאל זלטקין
עטיפה של הספר חול וקודש בקו וצבע

ספר זה הוא שיתוף פעולה ייחודי בין מרכז הבאוהאוס תל אביב לבין מיכאל זלטקין, הכותב והמאייר של הספר

פתח דבר

ספרו של מיכאל זלטקין מציג פסיפס עירוני עשיר וצבעוני של העיר העברית המודרנית הראשונה, תל אביב(-יפו), ושל העיר העברית העתיקה, ירושלים. שילובן של שתי הערים בספר אחד מחדד ומעצים את השוני בהווייתן ובמרקם האנושי שלהן, אך שתיהן מתחברות בו וממשיכות את הדיאלוג ארוך השנים ביניהן דרך האיור הייחודי של מיכאל, איור דיגיטלי על מסך הטלפון.

השיטוט עם מיכאל במרחב העירוני עובר בין בנייני הבאוהאוס של תל אביב וכנסיותיה של ירושלים, בדוכני הקניות של שוק מחנה יהודה ובחנויות העתיקות בשוק הפשפשים, ברחוב יפו הירושלמי ובשדרות רוטשילד התל אביביות, בנחלת שבעה ובנווה צדק, בהיכל הספר ובכיכר הבימה, במאה שערים ובפלורנטין, ברובעי העיר העתיקה של ירושלים ובחופיה של תל אביב-יפו. מבטו נח על תושבי העיר המקומיים כחלק מהנוף העירוני ועל רגעים אישיים ופרטיים שלהם ושלו, לפעמים בחברת כוס קפה ותשבץ סודוקו. המבנים והאתרים האייקוניים של שתי הערים והאנשים בהן מתוארים באיוריו באופן ייחודי ורענן, אינטימי ומלא חיים.

משחקי אור וצל, שילוב של צבעי פסטל רכים ובהירים עם צבעים עזים וחזקים ותנועה בין ריאליזם לסימבוליזם באיוריו מחזקים את תחושת העומק, הנוכחות והחיות של הרגעים העירוניים. עבודותיו מורכבות ופשוטות בו בזמן, מהירות ומדויקות, זריזות אך מפורטות, סכמטיות ועמוקות. הקווים הדקים ומשיחות העט החופשיות על צג הטלפון משווים לאיוריו נופך קליל ואוורירי. כך לדוגמה האנדרטה לשואה ולתקומה של יגאל תומרקין הניצבת בכיכר רבין נראית נטולת משקל וכמו מרחפת על אף גודלה וכובד משקלה המתכתי.

הטכניקה והשפה הייחודיות של מיכאל מדגישות את הקשר המיוחד בין תל אביב וירושלים ויוצרות ביניהן גשר, עד שלעתים נדמה כי מדובר בעיר אחת.

מרכז באוהאוס תל אביב עידו בירן,
אדריכל וצלם ערים
ראש פרויקט "תל־אביבי" – פורטרט עירוני

תל אביב

תקומה לאומית ופריחה תרבותית

בעיניי, העיר תל אביב-יפו היא מן היפות בערי תבל. היא מייצגת במלוא הדרה את התרבות היצירתית והסובלנית. יש בה חיבור חם בין תקומה עברית לעתיד בעל אופי אוניברסלי, מזיגה של סגנונות ארכיטקטוניים, כמו מוסלמי ועות'מאני, בינלאומי ובאוהאוס ("העיר  הלבנה" הנה אתר מורשת עולמי של אונסק"ו לסגנון הבינלאומי), אקלקטי, מזרח אירופי ואולטרה מודרני. ויש בה בתים ישנים ומוזנחים המשמשים משכן לעסקים ותרבות היי-טק מתקדמת ביותר, עצים וגינות ללא ספור, מרכזי  מדע ומרכזי תעשייה מתקדמים. יש בה מוזיאונים ובתי ספר לאמנות. יש  בה תיאטראות. יש בה חוף ים וטיילת העולים על מרבית החופים הנחשקים שראיתי באירופה, ויש בה מסעדות ובתי קפה לתפארת. זו אכן עיר ללא הפסקה. היא חגיגה לעיניים ולנפש.

יפו בת למעלה מ  3,000 שנה ותל אביב בת 100 שנה, וסיפוריהן יכולים למלא ספרייה שלמה. בשנת 1909עזבו 60 משפחות עבריות ובהן משפחת סבי וסבתי אבא ושרה נאמן את יפו והקימו שכונה מחוץ לה בשם "אחוזת בית". ביום הגרלת המגרשים בדיונות שעליהן נבנתה "אחוזת בית" אמר ראש ועד מייסדי השכונה, עקיבא אריה וייס, בנאומו  כי תקוות מקימי "אחוזת בית" היא שתל אביב תדמה לניו יורק. ואכן, לאחר  100 שנים תל אביב תוססת, ססגונית ופורחת תרבותית כמעט כמו ניו יורק. השער הראשון  בספר כולל 50 ציורים שציירתי במסלולי הליכה ובישיבה בבתי קפה לאורכן ולרוחבן של תל אביב ויפו כניסיון ללכוד את אווירת המקום. לאלבום תל אביב

ירושלים

מקור אור והתפעמות במפגש בין עבר, הווה ועתיד

ירושלים מפעימה אותי באנשיה, ברוחניותה ובאסתטיקה שלה. חייתי בה בשנות ה 60 כילד ומאוחר יותר כסטודנט. במשך למעלה משלושים שנה סיירתי בכל רחבי העיר מאות פעמים תוך התבוננות ולימוד, וכך העמיק הקשר הנפשי העמוק והאוהב שלי לעיר, לתולדותיה ולמקומה בתרבות עם ישראל ובתרבות העמים. לירושלים יש צבעים ייחודיים משלה: צבע אבן הבניין הירושלמית והטקסטורה הנוקשה שלה צובעים את הרקע באפור, וצבע עצי הברוש והאורן מוסיפים לה גוון ירוק אפלולי. הכנסיות, המסגדים ובתי הכנסת אינם מותירים חופש התדיינות עם מראה העיניים, אולם מעל כל  אלה הולכת ונבנית מאז 1967 שכבה ארכיטקטונית מודרנית, המעניקה לה יופי מיוחד במינו. הישן פוגש את החדש, ושניהם מעצימים זה את זה. גם הנוף האנושי הרב גוני שלה מעורר השראה. ירושלים מושכת אליה צעירים וצעירות מכל הדתות ומכל העולם, ובתי הקפה המלאים בהם ובהן יוצרים בה פן שמח, מואר וצבעוני. היופי הירושלמי המרובד מעניק הזדמנות לבטא מורכבות רבת פנים.

מאות אמנים ציירו את ירושלים לאורך הדורות. לפני כשנתיים חשתי שאני בשל להצטרף לשורת ציירי העיר. ערכתי עשרות סיורים עם הטלפון החכם שלי ועט דיגיטלי שלוף, וציירתי מעל מאה ציורים במקומות שריתקו אותי במיוחד. אני מקווה שהקוראים יהיו שותפים לחוויה העמוקה שחשתי בעת סיוריי בירושלים. לאלבום ירושלים

עמודי ספר נבחרים