לאחרונה השתתפתי בקבלת פנים לכבוד שנת ה 100 לסגנון האדריכלי הבינלאומי כפי שפותח בבית הספר המפורסם באוהאוס בגרמניה. קבלת הפנים התקיימה במרכז הבאוהאוס בתל אביב. חשיבותו של האירוע הביאה את שגריר גרמניה בישראל והאדריכלים גרמניים מובילים כאורחים.
הסגנון האדריכלי של הבאוהאוס מילא תפקיד מרכזי בצמיחה האורבנית של ישראל בשנים 1930 – 1960, ובמיוחד של העיר תל אביב.
סגנון זה פותח כתגובה לקריסה הכלכלית של אירופה וגרמניה במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה. מטרתה העיקרית הייתה לספק מבנים פשוטים ופונקציונליים זולים, תוך הימנעות מקישוטים מיותרים שהיו מרובלים בכל אירופה עד המלחמה.
אדריכלים יהודים מפורסמים רבים בברלין ובערים גרמניות אחרות אימצו את הסגנון החדש ובנו בניינים מפורסמים ומרכזיים בברלין ושאר גרמניה שהתבססו על סגנון הבאוהאוס. בעקבות עליית המשטר הנאצי לשלטון הוכרז סגנון הבאוהאוס כסגנון אדריכלי דקדנטי בעל אופי יהודי. עשרות אלפי יהודים נמלטו מגרמניה ועלו לארץ ישראל, ובהם אדריכלי הבאוהאוס המוכשרים והמוכרים ביותר.
הפשטות של סגנון הבאוהאוס הזול התאימה מאוד לצורך הדחוף לספק דיור למאות אלפי מהגרים יהודים מאירופה. בהובלתם של האדריכלים היהודים מגרמניה הטובים ביותר, נבנו בתל אביב בין השנים 1933 לתחילת שנות השישים, למעלה מ -4,000 בנייני באוהאוס. מספר ערים נוספות אימצו חלקית את הסגנון החדש, כגון חיפה וירושלים. לפני 1948 נבנו ביפו מבנים רבים בסגנון הבאוהאוס, אשר בהם נגיעה של סגנון ערבי.
כיום בתל אביב (כמו גם במיאמי בארה"ב) יש את האוספים המרשימים ביותר של אדריכלות הבאוהאוס בעולם. לפני מספר שנים הוכרה תל אביב כמורשת תרבותית ארכיטקטונית עולמית על ידי אונסקו והעניקה לה את התואר "העיר הלבנה".
במסעות הציור הדיגיטליים הרבים שלי בתל אביב, ירושלים וחיפה נתקלתי בעשרות בנייני באוהאוס. אני משתאה מן היכולת למזג פשטות עם יופי. חשתי שאני נע במוזיאון תרבותי ענק המאפיין פרק כל כך חשוב בהיסטוריה הציונית של עמנו
. אני מקווה שהצלחתי להביע את היופי של סגנון הבאוהאוס באיורים ביד חופשית על מסך הטלפון החכם שלי.