אודות יופיו של קו הרקיע העירוני החדש

קו הרקיע של תל אביב, בדומה לקו הרקיע של ירושלים ומרבית ערי הארץ, משתנה מחודש לחודש. קצב בניית מגדלי המגורים ומגדלי העסקים גבוה מאד. כבר הבעתי את אהבתי ליופי המראה של מנופי הענק הצהובים בפוסט קודם  לחץ כאן . מנופים אלה נראים במשך כשנה לפני סיום בניית הבניינים אותה הם משרתים. בפוסט הנוכחי אתמקד בצד הוויזואלי של הבניינים עצמם וסביבתם.

מרבית גורדי השחקים התל אביביים יפים כבניינים העומדים בפני עצמם. חלקם מאד יפים עם ארכיטקטורה מרתקת. מעבר לכך, בשלב המוקדם של הופעת גורדי שחקים בנוף העירוני, הם מוסיפים הרבה ליופי קו הריע. הם יוצרים גיוון ואף מבליטים את הבניינים הישנים הנמוכים בהרבה. הנסיעה במכונית בכביש החוף או בדרך איילון לכיוון תל אביב היוותה עבורי חוויה ויזואלית מענגת עד לסביבות שנת 2015. קו הרקיע כלל קבוצות גורדי שחקים באזור הבורסה ברמת גן ובסביבת מגדלי עזריאלי  ודרך יגאל אלון.

מאז כל השטח בין אזור הבורסה לדרך השלום מתמלא מגדלים וקו הרקיע הפך לגבוה ומונוטוני. קשה להבחין בין סגנונות הבניינים והם גם מסתירים זה את זה. קו הרקיע ממבט על תל אביב ממרחק אינו יפה עוד. הוא מזכיר יותר את הארובות המעשנות של ערי אירופה התעשיות בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.  יחד עם זאת נוצר יופי חדש ומקסים כאשר צופים בנוף ממרחק קצר, מתוך הרחוב או השדרה. משנכנסים לתוך העיר, מתגלה יופיו של כל בניין ובניין ושוב בולטת הניגודיות בין ישן לחדש. היופי  העירוני שב ומתעצם. העיר נראית חיה ואופטימית מתמיד.

בפוסט הנוכחי אני מנסה להציג ולו מעט מיופי הבנייה הגבוהה בתל אביב לצד הבנייה הנמוכה הישנה באמצעות ציורים דיגיטליים ביד חופשית על מסת הטלפון החכם שלי. אני מקווה שתצטרפו אלי באהבת הבנייה לגובה כאשר לצידה משמרים גם את הישן.