חודש לאחר הסיור השני בקו וצבע בירוחם הגעתי לסיור נוסף. הפעם צחי נבו ( הבונה את המטוס הדו מושבי עם נערי ירוחם והאחראי על פיתוח שדה הניסויים הגדול לכטבמ"ים ) ארגן לי פגישה עם ראשת העיר טל אוחנה. משהראיתי לה את אלבום ציורי ירוחם הגיבה בהתלהבות, והוסיפה אמירה אשר מיד השפיעה על נקודת המבט האמנותית שלי. היא אמרה: התמקד בדמויות אשר הפריחו את השממה ובעשיה שלהם. אלה הציונים האמיתיים. הם אלמונים שנאחזו בקרקע המדבר המרוחק בחום ובקור. זכור את האמרה: האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו.
לפיכך התמקדתי הפעם בחיי היום יום ופחות בהישגים הטכנולוגים של העיר. שהיתי יומיים בעיר. גיליתי שוק הומה אדם וסחורה ופסיפס דמויות ממוצא שונה, אשר המשותף ביניהם הוא פשטות, מסורת והאהבה למקום. מול השוק נמצא קיר גדול עליו מסופרת תולדות העיר בתמונות יפות ועיצוב נפלא.
לנתי במלון צנוע אך משופץ בטעם ונעים מאד. מלון אירוס המדבר היה בעבר הרחוק בניין בסגנון פשוט מכוסה טיח צהבהב בסגנון המדברי משנות השישים אשר שימש את משרדי סולל בונה באיזור. השיפוץ אשר בוצע בו שימר להפליא את העבר ויחד עם זאת הוא נראה מודרני מוקף זכוכית. לי הוא סיפק אירוח נפלא ותחושת נופש במקום ירוק ופורח באמצע המדבר. נהניתי מכל רגע.
האם שווה להגיע פעם רביעית לסיור בקו וצבע בירוחם? התשובה פשוטה: כן , המדבר קורא לאמן הציור שבתוכי.
Israel in Color Urban Sketchers